ניהול רגשות אצל בני נוער

איך מלמדים ניהול רגשות אצל בני נוער

ניהול רגשות אצל בני נוער – כשאני עובדת עם הורים, עם זוגות בקליניקה שלי, אחד הכלים הכי חשובים שאני עובדת איתם עליו הוא לדבר רגש ולא להתנהג אותו- להגיד "אני כועס" ולא לצעוק, לשתוק שבוע, לצאת מהכלים כל פעם מחדש. אנחנו בעצם לומדים ביחד איך להביע את עצמינו ולא מתוך הכפתורים האוטומטיים שאנחנו רגילים כל החיים שלנו.

אנחנו עובדים על לזהות את הרגש שמניע אותי לפעול בהתנהגות שלא מביאה אותי לתוצאות אליהם אני שואף להגיע- התנהגות שלא משרתת אותי ואפילו ברוב המקרים פוגעת בי. כשאני רוצה להביא את עצמי לשינוי התנהגותי, עליי קודם כלל לזהות את הרגש שמפעיל אותי ואז לשנות את התגובה האוטומטית לאותו רגש שמפעיל אותי שוב ושוב כל פעם מחדש.

אז איך מלמדים ילד לדבר רגשות ולא להתנהג אותן?

כשהילד שלך עושה מעשה שלא "מוצא חן בעינך" לרוב זה יהיה מתוך רגש או חוויה כעס, תסכול, עצבים, עייפות, התרגשות, קינאה, עצב. כשאנחנו יודעים להגיד עבורו = לשקף במילים את הרגש או החוויה שלו בשאלה, אנחנו קודם כל מביאים אותו להבנה שאנחנו שם אתו, שאנחנו בקשב אליו, שאנחנו באמפטיה {ולא בהזדהות} כלפי הרגש או החוויה שלו, שאנחנו לא שופטים אותו על מה שהוא מרגיש או חווה "למה אתה כועס?"- זה לשפוט אותו על הרגש שלו או החוויה שלו.

כשאנחנו נשקף בשאלה את הרגש או החוויה שלו : "אני מבינה שאתה כועס?" תהייה לו האפשרות להבין בעצמו מה הרגש או החוויה שלו כלפי עצמו, תהייה לו ההזדמנות לתקן אותנו במידה וטעינו- הרי שיקפנו בשאלה ולא קבענו לו עובדה שהוא כועס, תהייה לו ההזדמנות ללמוד את המושג הנכון של הרגש או החוויה אותו הוא מרגיש או חווה- "אני כועס", וכך נלמד אותו לדעת כיצד לדבר את הרגש או החוויה שלו ולא להתנהג את הרגש או החוויה.

ניהול רגשות אצל בני נוער – איך נשיג זאת?

נכון שמקובל עליכם כהורים, כבני זוג שיבואו אליכם הילדים או בן הזוג ויגידו "אני כועס ש…."? נכון שזה בסדר שהילד אוו בן הזוג ידע להגיד לכם במילים מה הוא מרגיש ולא יתנהג את מה שהוא מרגיש? במקום לצעוק, להיכנס להתקף זעם, לטרוק דלתות הוא יביא את עצמו להגיד מה הוא מרגיש.

את זה נוכל להשיג בעזרת שיקוף בשאלה את הרגש או החוויה של מי שעומד מולנו, וכך נוכל להביא אותו להיות קשוב קודם כל לעצמו- השאלה תביא אותו לבחון האם זה באמת הרגש או החוויה אותה הוא חווה או מרגיש?  נוכל להביא אותו להבנה איך הרגש או החווה גורמים לו לפעול, נוכל להביא אותו להבנה שאנחנו בהקשבה אליו ולא שופטים אותו, ורק אז, אחרי שיוודא עם עצמו האם זה אכן מה שמרגיש יוכל להסכים איתנו או במידת הצורך לתקן אותנו, והכי חשוב יצליח להבין שאנחנו שם באמפטיה והכלה אליו ולא ממקום של שיפוט שלנו כלפיו. רק אז נוכל להביא אותו לרצות ולהיות מסוגל לשנות את ההתנהגות שלו בדיבור על הרגש/החוויה אותה הוא מרגיש = במקום לבכות/לצעוק/להגיע להתקף זעם, ילמד להגיד אני מאוכזב/כועס/מקנא או כל רגש לגיטימי אחר.

בואו נחשוב על זה רגע, לא ניתן לשנות רגש או חוויה של האחר בכך שנגיד לו שזה לא בסדר שהוא מרגיש כמו שמרגיש, עם זאת אנחנו כן רוצים שידע איך להתנהל נכון עם ההרגשה שלו ולכן עלינו להיות קשובים ואמפטיים לאותו רגש ומשם להוביל אותו להקשיב לעצמו ולדעת איך לפעול נכון בתוך הרגש או החוויה אותה מתאר.

וכמו תמיד אתן דוגמה

לפני שבוע בערך התקשרה אליי חברה מאוד טובה ובישרה לי שהכלב שלהם נפטר באופן פתאומי בלילה. לאותה חברה שני ילדים צעירים ואחד מהם הסתגר בחדר ולא הפסיק לבכות. אותה חברה לא ידעה איך להתמודד ואיך להגיב לבכי והעצבות של הבנים שלה עם האבדה הקשה. אותה חברה כן הבינה שמה שצריך לעשות זה להתקשר אליי ולשאול איך להתמודד.

העליתי בפניה את כלי ניהול רגשות אצל בני נוער והצעתי שתיקח את הילדים לשיחה, שתשקף להם "אני מבינה שאתה ממש עצוב שנסטי ניפטר הבוקר?" להיות איתם ברגש ובחוויה. לדבר איתם ולהגיד שגם לה קשה, שגם היא עצובה, שזה באמת מאוד עצוב ומותר וצריך להיות עצובים ולבכות, שחשוב ממש לדבר ולהגיד כמה זה עצוב כי כשאנחנו מדברים אנחנו משתפים וקל לנו יותר להתמודד ביחד עם העצבות. ואז לשאול אותם אם יש משהו שיכול לעזור להם להתגבר על העצב. ואז אותו ילד שהסתגר בחדר ענה לה "כן. אני רוצה שתפתחי לי תמונה שלי נסטי כשאנחנו מחובקים ואני מחייך, כדי שאזכור כמה אהבתי אותו וכמה הוא עשה לי נעים שהיה חלק מהחיים שלי".

מאותו רגע הם בעצם הבינו ביחד שלדבר על העצב ועל הקושי הביא אותם להבנה מה הם יכולים לעשות כדי להתגבר. אני חייבת לציין שזאת הייתה תשובה של ילד בן 4.5 שהביא בעצמו הפתרון עבור עצמו. אז תחשבו איזה רעיונות מהממים יכולים להיות לילדים בוגרים יותר.

לסיכום

בעצם כל מה שהחברה המהממת שלי עשתה הוא לשקף לילד שלה את הרגש והחוויה שלו, להביא אותו להבנה את מה הוא מרגיש, להביא אותו לדבר את מה שהרגיש ולא להתנהג את מה שהרגיש = להסתגר בחדר, ומשם להגיע לפתרון הנכון עבור עצמו כדי להרגיש אחרת. מעבר לזה, היא הייתה אמפטית לרגש ולעצב שלו, נתנה לו דוגמה אישית שלה על הרגש והעצב שלה- מה שהביא אותו להבין שזה הכי לגיטימי בעולם להרגיש, לחוות עצב, אם לאמא מותר, אם זה בסדר שאמא עצובה אז זה ברור שגם זה הכי בסדר ולגיטימי שגם אני אהיה עצוב.

נכון שהדוגמה של כלי ניהול רגשות אצל בני נוער שהבאתי מאוד ספציפית, אבל מניסיון של שנים של עבודה עם משפחות, ניסיון של מאות תהליכים שלוויתי ומלווה כיועצת זוגית ומדריכת הורים. אני יודעת להגיד שבכל סיטואציה של רגש שלילי באשר הוא, כשנדע לשקף לאחר- לבן הזוג או לילד שלנו את הרגש בשאלה, נביא אותו ללמוד לדבר את הרגש ולהביא את עצמו לפתרון הנכון עבור עצמו כדי לא להישאר עם אותה חוויה או רגש שלילי, גם אם זה רק חוסר הסכמה שלנו לאכילת ממתק, לרצון של האחר לעשות משהו שלא מקובל עלינו, לפתור ריב ביני לבין בין הזוג שלי- כל סיטואציה שמביאה אותנו לרגש או חוויה שאותה היינו רוצים לשנות עבור עצמינו ולהרגיש טוב יותר.

ניהול רגשות אצל בני נוער – אז מה אתם אומרים

  • אתם יודעים לדבר רגשות?
  • אתם יודעים ללמד את הילדים שלכם לדבר רגשות?
  • יודעים להביא את עצמכם ואת הילדים שלכם לשנות חוויה או רגש שלילי לחיובי?

רוצים לדעת לשקף נכון ולהביא לשינוי? השאירו פרטים בתחתית הדף

שתפו ועזרו לנו להגיע לקהל רחב:

השאר פרטים לשיחת ייעוץ ואנו נחזור אלייך בהקדם

כמה מילים על העורך

מיכל מדר - יועצת זוגית, יועצת שינה ומדריכת הורים לגיל הרך והבוגר. מנהלת משפחתון ועובדת עם ילדים ומשפחות למעלה מ 20 שנה. בוגרת מכללת עידן ההורות בהסמכה כמטפלת משפחתית בשיטת האינטליגנציה הרגשית ומטפלת מוסמכת NLP Practitioner – שינוי הרגלי חשיבה ותת מודע.

כותבות נוספות

לימוד הירדמות עצמאית

לימוד הירדמות עצמאית

לימוד הירדמות עצמאית – חשיבות ומשמעות לא מעט הורים שפונים אליי ליעוץ שינה או להדרכת הורים שמשולבת בייעוץ שינה, מגיעים ממקום של ייאוש ומבקשים עזרה

קרא עוד »

הנחיית הורים וחשיבותה

הנחיית הורים  יש תחומים רבים שאנו לומדים בחיים, בבתי הספר לאורך הילדות שלנו, בלימודים אקדמאיים ובקורסים. אך במסגרות החינוך הללו אין הנחיית הורים או הכנה

קרא עוד »

כמה מילים על העורך

מיכל מדר - יועצת זוגית, יועצת שינה ומדריכת הורים לגיל הרך והבוגר. מנהלת משפחתון ועובדת עם ילדים ומשפחות למעלה מ 20 שנה. בוגרת מכללת עידן ההורות בהסמכה כמטפלת משפחתית בשיטת האינטליגנציה הרגשית ומטפלת מוסמכת NLP Practitioner – שינוי הרגלי חשיבה ותת מודע.

כמה מילים על העורכת

מיכל מדר - יועצת זוגית, יועצת שינה ומדריכת הורים לגיל הרך והבוגר. מנהלת משפחתון ועובדת עם ילדים ומשפחות למעלה מ 20 שנה. בוגרת מכללת עידן ההורות בהסמכה כמטפלת משפחתית בשיטת האינטליגנציה הרגשית ומטפלת מוסמכת NLP Practitioner – שינוי הרגלי חשיבה ותת מודע.

שתפו ועזרו לנו להגיע לקהל רחב: